Десять лет назад при входе в школу где я тогда училась висел большой траурный стэнд с портретом Рабина и надписью жёлтой бумагой по чёрной: "אחרי מות קדושים אמור". На стэнде публиковались стихи учащихся посвящённые Рабину и его убийству. Наиболее "весёлые" из них я запомнила и записала: (От ред. МАОФ приносим извинения за отсутствие перевода - его не возможно сделать)
***
רבין שלנו הוא ראש ממשלה
רבין שלנו מביא גאולה
אך היום זאת רק משאלה
רבין גיבור סמכותי ומנהיג
לנו תמיד הוא נהג להגיד:
"אתם עם של שלום, של תבונה, של חכמה"
אבל מרבית העם לא הקשיב לו ועשו הפגנה...
***
אתמול קרה דבר נורא.
יגאל עמיר מתנקש את חיי יצחק רבין ביקר.
היו לו איתו חילוקי דעות ועימות,
והוא פתר אותם באלימות.
הייתי עצובה וממורמרת,
בגלל סופה העצוב של העצרת.
***
זה לא חלום או אגדה:
רבין עזב אותנו במהרה.
אחד, שתים, שלוש,
רבין כבר לא עומד בראש...
***
רוצח, בוגד יהודי,
רצחת את ראש ממשלתי.
***
ימנים קיצונים הורגים יהודים,
נשארנו חסרי אונים.